דו שיח | שיח מרתק המכיל בתוכו, למרבה הפלא, משמעות. נסתרת.

הדלת נטרקה בנקישה.

דוקטור חצב אילן הרים את ראשו מקלסר קרטון עמוס לעיפה.

"שב." הוא מלמל בהיסח הדעת ורפרף על עוד כמה מסמכים.

דוקטור אילן טרק את הקלסר והניח אותו על שולחן העץ המהגוני, התרווח על הכסא האורטופדי ולגם מכוס תה צמחים שנחה על השולחן. "דבר."

"שלום." אמר הגבר הגבוה שישב מולו. הוא היה לבוש במדים תכולים מגוהצים, על חולצתו ננעץ תג משטרתי כסוף. "אני שמאבר ארנן ממשטרת ישראל."

"נעים להכיר." גרגר דוקטור חצב אילן ביבושת. אין לו פנאי לצעירים האלו. שיגיד מהר מה הוא רוצה ויתן להתקדם.

"נעים מאוד. אז איפה היינו? כן. מרחב יהודה. אני משרת במרחב יהודה."

"נפלא."

"מ... מה?"

"דבר מהר, ילד. אין לי זמן לשטויות שלך."

"אה, כן. אז אנחנו במרחב יהודה מתעסקים בכל מיני משימות, מבניהם משימות שדורשות הסוו..."

"אילו משימות אמרת?" רכן דוקטור אילן קדימה.

"כל מיני... משימות. מבניהם משימות שדורשות הסוואה. לאחרונה אנחנו מנסים להתפתח בתחום השיחים."

"שיחים?"

"ה... הנו, השיחים שמסתווים איתם."

"אהה." המהם הדוקטור.

"אז שמענו על מומחיותך הבין לאומית בבוטניקה... רצינו להתייעץ אתך באשר לצמחי ההסוואה."

"לא יותר פשוט לקטוף שיחים פשוטים שגדלים פרא?"

"אנחנו חוששים מצמחים רעילים... מאוד חשובה לנו בריאות השוטרים שלנו."

"צמחים רעילים? בסדר..." הוא עלעל בדפים שנחו על שולחנו. "אז אתם בעצם רוצים צמח פשוט וסבוך, שיצליח להסוות את השוטרים בצורה מיטבית?"

"כן, משהו כזה."

"יש לי פה... אממממ. 'גוזמבה מתפתלת'. זה צמח בר, גדל בגבעות בעיקר. מתפשט במהירות, מזיק לסביבה..."

"זה נשמע מעולה !" התפעל שמאבר. "לאף אחד לא יהיה אכפת אם נקטוף כמה עשרות כאלו בשביל כל הפלוגה, נכון?"

"ברור!" חייך דוקטור אילן.

"מעולה." הוא קם במהירות מהכסא שלו והושיט את ידו ללחיצה. "היית לי לעזר רב."

"בשמחה." אמר הדוקטור ושקע שוב בקלסר שלו.